פסק-דין בתיק ה"פ 1134-02-11

הרקע

1.         עניינה של תובענה זו, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה ביום 01/02/11, פרשנות של חוזי בניה אשר נחתמו בין הצדדים , במסגרת מכרזים לבניית יחידות דיור בעיר בית"ר עילית.

2.         המבקשת, חברה העוסקת בבניה, זכתה בשני מכרזי "מחיר למשתכן" שערכה המשיבה.

            מכרז אחד , שמספרו 10004/2008, התייחס לבניית 31 יחידות דיור, ולגביו נחתם חוזה בניה ביום 01/01/09 (להלן - חוזה 31), ואילו מכרז שני, שמספרו 10008/2008, התייחס לבניית 128 יחידות דיור, ולגביו נחתם חוזה בנייה ביום 11/02/09 (להלן - חוזה 128).

3.         במסגרת חוזי הבניה התחייבה המבקשת, פרט לבנית יחידות הדיור, לבצע עבודות פיתוח במגרשים עליהם נבנו הפרויקטים, ולחלופין -  לשלם למשיבה את עלות עבודות הפיתוח אם אלו יבוצעו על ידה.

4.         לאור העלות הגבוהה של עבודות הפיתוח, ניתנה למבקשת, כמו לכל הזוכים במכרזים מסוג זה, אפשרות לפרוס את התשלומים בשל עבודות הפיתוח למספר תשלומים נדחים (להלן - התשלומים).

            התשלומים הוצמדו למדד תשומות הבניה למגורים (להלן - המדד) עד לביצוע התשלומים בפועל, וכן נדרשה המבקשת להפקיד בידי המשיבה המחאות דחויות להבטחת ביצוע התשלומים .

5.         בסעיף 48 (ב) ו- (ג) לחוזה 31, וכן בסעיף 9 (ב) ו- (ג) לחוזה 128 נקבע:

"ב.       לחילופין רשאית החברה לשלם את התמורה כאמור בסעיף א' לעיל, במספר תשלומים כדלהלן:

25%  מהתמורה ישולמו למשרד עם חתימת החוזה על ידי החברה. יתרת הסכום תשולם ע"י החברה ובתוספת של 5% ב- 3 תשלומים כמפורט להלן....".

ג.          התמורה הקבועה בסעיף א' לעיל, לרבות התשלומים, צמודה למדד תשומות הבניה למגורים ליום התשלום, כנזכר בסעיף קטן א' לעיל. לכל תשלום יתווספו הפרשי הצמדה, מהמדד הקבוע בסעיף קטן א' לעיל, ועד למדד הידוע בעת ביצוע התשלום בפועל. והיה והמדד הידוע בעת ביצוע התשלום בפועל נמוך מהמדד הקבוע בסעיף קטן א' לעיל, יעמוד בתוקפו המדד הקבוע בסעיף קטן א' ובהתאם למדד זה ישולמו התשלומים.

            החברה מתחייבת להפקיד בידי המשרד את הוראת קבע לביצוע התשלומים או המחאות עתידיות בנוסח שייקבע ע"י המשרד, הכול על-פי החלטת המשרד. כמו-כן מתחייבת החברה להמציא "ערבות לקיום התשלומים...".

המבקשת טוענת כי התוספת של 5% לכל אחד מהתשלומים נובעת מכך שבעת הפקדת ההמחאות הדחויות לא ניתן לדעת מה יהיה סכום הפרשי ההצמדה למדד שיצטרפו לתשלומים העתידיים (להלן - התוספת) ואיננה חלק מהתמורה.

המבקשת מודה כי כך נהגה המשיבה במשך שנים גם בפרויקטים אחרים שביצעה עבורה המבקשת , אולם מציינת כי בניגוד למצב בחוזה 31 ובחוזה 128, שבהם צוינה במפורש התוספת של 5%, בפרויקטים אחרים נעשתה דרישת התוספת בעל פה או בכתב יד על גבי נייר מודפס שהופק על ידי המשיבה , ובו פירוט התשלומים לפרויקט, מבלי שהדבר עוגן במסמכי המכרז או בחוזי הבניה.

6.         לטענת המבקשת, בכל הפרויקטים נהגה המשיבה להשיב למבקשת כל סכום שנותר בידה לאחר פירעון ההמחאות הדחויות, ככל שסכום התוספת עלה על סכום הפרשי ההצמדה למדד  בפועל  (להלן - הסכומים העודפים) , והנה במקרה דנן, על אף שנוהל העבודה בעניין התוספת שכאמור התנהל בעבר בעל פה עוגן במפורש בחוזי הבניה - נמנעה המשיבה מלהחזיר למבקשת את הסכומים העודפים , וזאת ללא כל נימוק ענייני, באופן הסותר את לשון חוזי הבניה , והעולה כדי שרירות קיצונית, כוחנית, וחוסר תום לב בביצוע החוזה.

            המבקשת טוענת כי פניותיה למשיבה לשם קבלת הבהרות באשר להתנהלות זו לא זכו לכל מענה ענייני או מניח את הדעת, ובנסיבות אלה - הוגשה התביעה שלפנינו.

7.         הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת הם : הצהרה כי התוספת של 5% נודעה אך ורק להבטיח תשלום הפרשי הצמדה למדד בשל התשלומים, וכי כל סכום שלא הושב למבקשת הינו סכום שנגבה על ידי המשיבה שלא כדין,  ועליה להשיבו למבקשת בצירוף הפרשי הצמדה למדד.

            כמו כן, מבוקשת הצהרה כי המשיבה אינה רשאית לחלט את הערבויות הבנקאיות שניתנו לה על ידי המבקשת לשם גביית התוספת.

8.         ביום 18/10/12 ניתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים לפיה כל אחד מהצדדים מוותר על זכותו לחקור את המצהירים ויוגשו סיכומים בכתב.